רחמים מזרחי מבנים בע"מ נ' קבוצת לב אופיר בע"מ

החלטה

המבקשת- המערערת פנתה בבקשה דחופה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל בתיק מספר 0127393494 המתנהל בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב עד מתן הכרעה בערעור שהגישה המבקשת בבית משפט מחוזי בחיפה.

בהחלטתי מיום 17.5.10 לא נעתרתי לבקשת המבקשת לעכב ההליכים במעמד צד אחד והבקשה הועברה לקבלת תגובת המשיבה. המשיבה מסרה תגובתה לבקשה והמבקשת מסרה תשובתה לתגובת המשיבה.

בקשה לעיכוב ביצוע הליכים שהגישה המבקשת לבית משפט קמא נדחתה על ידו (ר' החלטת בית משפט קמא מיום 9.5.10).

המבקשת הגישה התנגדות לביצוע שטר שהגישה המשיבה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, כמפורט בפסק הדין של בית משפט קמא המבקשת טוענת כי החיוב הנטען מוכחש נוכח זכותה לקיזוז סכומים שחויבו בגין אספקת סחורה שאינה תקינה ולהשבת סחורה שלא היה מקום לספקה על פי ההסכמה שבין הצדדים וכן נוכח העובדה שחויבה בסכומים בדין סחורה שלא סופקה בפועל.

בית משפט קמא קבע כי המבקשת העלתה טענותיה באופן כוללני וגורף. בית משפט הוסיף כי בהעדר פרטים לביסוס טענות המבקשת אין בפניו גרסת הגנה סדורה ואין הצדקה למתן רשות להתגונן, במיוחד נכונים הדברים מקום שבפי המבקשת טענות אודות קיומה של טענת קיזוז.

ביום 18.4.10 ניתן פסק דין לפיו נדחתה ההתנגדות לביצוע שטר ובית משפט קמא הורה על המשך ההליכים לגביית השטר בלשכת ההוצאה לפועל.

למען הסדר אבהיר כי המבקשת פנתה ביום 4.5.10 בבקשה דחופה לעיכוב ביצוע הליכים, בקשה אשר נמחקה כמפורט בהחלטתי מיום 17.5.10 מאחר והמבקשת לא הציגה פניה לבית משפט קמא בטרם הגשת הבקשה בפניי כהוראת תקנה 468 לתקנות סדר הדין האזרחי. לאחר שניתנה החלטתי, המבקשת הגישה באותו היום בקשה דחופה נוספת לעיכוב הליכים היא הבקשה המונחת בפניי.

תמצית טענות הצדדים:

המבקשת חוששת כי עד שבית המשפט יכריע בערעור תנצל המשיבה את פרק הזמן הזה על מנת ליצור עובדות מוגמרות בשטח ע"י נקיטת הליכים שונים בלשכת ההוצאה לפועל.

המבקשת טוענת כי אם יינקטו הליכים כנגדה יגרם לה נזק כספי חמור בלתי הפיך ובלתי צודק ושלא יהיה לו תרופה גם אם בית המשפט ייעתר לבקשת הערעור.

המבקשת טוענת כי בידי המשיבה היה שיק ביטחון אשר ניתן לה ע"י המבקשת על סך של 100,000 ₪, החוב עמד לטענתה על סך של 17,662 ₪ כאשר מתוך הסך הנ"ל שילמה המערערת למשיבה סך של 8,335 ₪, בסיס לכך נמצא אף בספרי המשיבה. למרות זאת המשיבה פתחה את תיק ההוצאה לפועל על מלוא סכום השטר והיא לא עדכנה את בית המשפט בדבר גובה החוב המדויק השנוי במחלוקת.

המבקשת מוסיפה כי סיכוייה לזכות בערעור גבוהים ולו רק בדבר גובה החוב השנוי במחלוקת אשר נותרה חייבת המבקשת למשיבה.

המבקשת טוענת כי במידה ולא יעוכבו ההליכים ייפגעו זכויותיה הבסיסיות, הטלת העיקולים בשיעור הגדול פי כמה וכמה משווי החוב לכאורה שתבעה המשיבה מהווה לטענתה פגיעה מהותית ויסודית בזכות הקניין העומדת למבקשת.

המבקשת מוסיפה כי הטלת עיקול על חשבונה יגרום לה להחזרת שיקים שניתנו על ידה לספקים שונים במסגרת עבודתה השוטפת כך שייגרם לה נזק בלתי הפיך.

המשיבה טוענת כי המושג נזק בלתי הפיך הינו אמרה כללית מדי ועל המבקשת להסביר את מהותה ואת הנזק הבלתי הפיך שיכול להיגרם לה. שנית המבקשת לא עיגנה את טענותיה במסמכים אשר יכולים להעיד שאכן עלול להיגרם לה נזק שכזה. אין כאן טעם מיוחד ולא טעם אחר לעיכוב ביצוע פסק דין כספי.

המבקשת מסרה תשובתה לתגובת המשיבה בה היא חזרה על טענותיה וביקשה להיעתר לבקשתה.

דיון

מאחר ולמעשה מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין כספי אציג בראש ובראשונה את המסגרת הנורמטיבית בנושא זה כפי שנקבעה למשל ע"י כב' הש' י' דנציגר בע"א 2306/10 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' גדיר ספיה (חסויה) ואח' מיום 9.4.10:

"8. כידוע, הכלל הוא כי הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין [תקנות 466 עד 469 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984]. בית המשפט ייעתר לבקשה לעיכוב ביצוע אם שוכנע כי סיכויי הערעור להתקבל טובים ואם שוכנע כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתו של המבקש, כך שככל שתדחה בקשתו יהיה זה קשה מאוד ואף בלתי אפשרי להשיב את המצב לקדמותו [ראו למשל: ע"א 9586/09 לייזר נ' אייזו לייזר זיווד אלקטרוני (1992) בע"מ (בפירוק) (לא פורסם, 17.12.2009)]... ככלל, כאשר מדובר בחיוב כספי, הנטייה היא שלא לעכב את ביצוע פסק הדין [ראו: ע"א 7745/09 אטיאס נ' סלומון (לא פורסם, 26.11.2009) והאסמכתאות הנזכרות שם; ע"א 9296/03 אהרוני נ' מנשה, פ"ד נח(2)301 (2003); ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל (נ.י.ב) שיווק מוצרים והפצתם בע"מ, פ"ד נו(4)178 (2002)]. עיכוב ביצוע של חיוב מסוג זה יינתן כאשר בית המשפט שוכנע כי קיים חשש שאם מבקש עיכוב הביצוע יזכה בערעור הוא לא יוכל לגבות בחזרה את כספו...".